במודל זה הלומדים משתתפים בתהליך מובנה ומתמשך שבו הם מתכננים ומבצעים פרויקט מורחב. תחילת התהליך בניסוח של
"שאלה מניעה" בסוגיה מורכבת הרלוונטית לחיי התלמידים. נוסף על כך, מוגדר תוצר סופי הקשור לשאלה זו ומכוון את תהליך הלמידה והחקר בפרויקט. התהליך מאופיין בטיוטות מרובות ובמשוב שוטף. סופו של התהליך בהצגת העשייה בפני קהל.
הגישה הבינתחומית מדגישה את הרעיון של שילוב בין תחומי דעת שונים כדרך להבנה והעמקה בנושאים מרכזיים. קיימות רמות שונות ללמידה בגישה זו: למידה רב-תחומית, שבה אותו נושא נלמד בהקשרים הרלוונטיים לתחומי דעת שונים, ללא חפיפה או אינגטרציה ביניהם; למידה בינתחומית, שבה שוזרים כמה תחומי דעת במטרה להבין נושא-על אחד.
בלמידה מבוססת משחק משלבים את התוכן הלימודי במשחק, כך שמטרות הלמידה ומטרות המשחק מתלכדות. משחוק בלמידה (gamification) מבטא שימוש באלמנטים משחקיים לצורך הלמידה, לדוגמה, שימוש ב"פרסים" או בתגים, בסרגלי התקדמות ובטבלאות אלופים.
שם כולל לתהליכי למידה המתבצעים מחוץ לכיתה, בתוך המוסד החינוכי או מחוצה לו. דוגמה ללמידה בסביבה חוץ-כיתתית היא המודל של ניר אוריון הכולל שלושה שלבים. השלב הראשון הוא שיעור מקדים בכיתה, שמטרתו לצמצם את מרחבי הזרות של התלמידים עם הסביבה החוץ-כיתתית. בשלב השני מתקיימת הלמידה בסביבה החוץ-כיתתית, והתהליך מסתיים בשיעור עוקב בכיתה, שמטרתו לעבד את הלמידה שהתרחשה.
במודל זה הלומדים משתתפים בתהליך של פתרון בעיה רלוונטית ומורכבת מהעולם האמיתי. תהליך הלמידה כולל את הגדרת הבעיה, חקר של ההיבטים המרובים שלה, הצעת פתרונות אפשריים ובחירת הפתרון המתאים ביותר.
הוראה ולמידה מבוססת פתרון בעיות, נתיבים להוראה משמעותית, משרד החינוך
למידה שיתופית היא שם כולל למגוון דרכי למידה שבהן שני אנשים או יותר לומדים יחד. כדי שהלמידה תיחשב שיתופית חשוב שהשותפים יעסקו בנושא, בפרויקט או במשימה משותפת. נוסף על כך, כל אחד מהלומדים צריך להיות אחראי להשגת מטרות הקבוצה. ללמידה שיתופית רמות שונות, התלויות בסוג האינטראקציה בין הלומדים בקבוצה.
מודל פדגוגי שבו קבוצת לומדים לומדת ביחד במטרה לקדם את הידע השיתופי ובדרך זו לקדם את ההתפתחות של הידע האישי שלהם. בקהילת למידה יש תרבות למידה שבה כל אחד ואחת מעורבים במאמץ משותף להבנה.
Learning Communities in Classrooms:
A Reconceptualization of Educational Practice
קהילות ידע וחקר הן מודל פדגוגי חדשני המשלב את הגישה של למידת חקר עם הגישה של קהילות למידה. על פי מודל זה, עוסקים הלומדים בתהליך חקר מתמשך, כאשר תוצרי החקר מצטברים לכדי בסיס ידע שיתופי. בסיס הידע הוא נגיש לכל חברי הקהילה ומשמש אותם להמשך החקר המשותף. תוצר החקר מוצג לעיתים באירוע סיום בפני קהל חיצוני.
Knowledge Community and Inquiry: New Opportunities for Scripting and Orchestration
למידה מבוססת מקום מדגישה את חשיבות המיקום של הלומדים כמניע ללמידה וכמאפשר אותה. במודל זה, הלומדים חוקרים תופעות ונושאים שיש להם משמעות בסביבתם הקרובה ובקהילה המקומית. הלמידה מתבצעת תוך העמקת ההיכרות עם המרחב הפיזי והקהילה המקומית ושימוש במשאבים שהמקום מזמן, כגון מוסדות ומומחים מקומיים.
גישה שמטרתה לטפח אמפתיה בין קבוצות באמצעות אסטרטגיות פדגוגיות המתאימות גם לסביבות מקוונות. כלים ודרכי הוראה המתאימים לגישה זו הם, למשל, משחקי תפקידים, מציאות מדומה, למידה מבוססת וידיאו ועוד.
