בפסוקים מתוך פרק א' בספר בראשית, מתואר הסיפור המקראי של בריאת העולם. לפי התיאור, המקובל על מסורת היהדות והנצרות, ובמידה רבה גם על מסורת האסלאם, העולם נברא על ידי אלוהים בשישה ימים. ביום הראשון לבריאה נבדלו האור והחושך, היום והלילה. ביום הרביעי לבריאה, נבראו גרמי השמיים:
"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה, וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים. וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ, וַיְהִי כֵן. וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים, אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים. " (בראשית א', יד-טז).
הפסוקים בספר בראשית מאפשרים לנו לחבר בין חקר החלל לבין מקורות במסורת היהודית ובמסורות אחרות. הינה כמה שאלות לדיון בכיתה וקישורים לפעילויות המקשרות בין התנ"ך ומסורות נוספות לבריאה ולגרמי השמיים.
בראשית, כתב יד מהמאה ה-13-14
from the collection of
THE BRITISH LIBRARY
