הטכנולוגיה מעורבת היום בכל ההיבטים של הספורט: המשחקים, האימונים, הצפייה, השיפוט בתחרויות והספורטאים עצמם.
מצב זה מעורר שאלות חשובות כמו:
עד כמה אחראית הטכנולוגיה לשבירת השיאים של הספורטאים וכיצד השימוש בטכנולוגיה משפיע על הפרטיות של הספורטאי ?
פורסם בתאריך: 01.03.2023
הידעתם שבמשחקים האולימפיים בטוקיו נשברו 24 שיאי עולם בריצה, בקפיצה משולשת, בשחייה, ברכיבה על אופניים, בקליעה למטרה, בטיפוס ובהרמת משקולות? הידעתם שנוסף על כך, נקבעו 123 שיאים אולימפיים ב-16 הימים האחרונים של התחרויות?
כיצד קורה ששיאי עולם ממשיכים להישבר בכל שנה ועד כמה אחראית לכך הטכנולוגיה, שכבר מזמן חדרה לכל תחום בחיינו וכמובן, גם לכל ענפי הספורט?
דוגמה בולטת למידת המעורבות של הטכנולוגיה בהישגי הספורטאים, היא אולימפיאדת בייג'ינג (2008), שבה נשברו 25 שיאי עולם רק בברכת השחייה.
שבירת שיאים זו מיוחסת לחליפות השחייה, שיוצרו עבור השחיינים על ידי חברה מסחרית, אשר שיפרו את הביצועים שלהם במידה ניכרת.
על אף שהוועד האולימפי אסר בהמשך את השימוש בהן, הוא לא פסל את השיאים, ושלח את השחיינים לנסות ולשבור אותם.
ישנם תחומים רבים שבהם הטכנולוגיה מתערבת כדי לשפר את ביצועי הספורטאים:
כיצד הטכנולוגיה משנה את עולם הספורט במהלך השנים? צפו בסרטון:
להשתלבות הטכנולוגיה בתחומי הספורט כמה סיבות מרכזיות:
שיפור ביצועיםאנשי המדע היישומי חיפשו דרכים למקסם את הביצועים של הספורטאים.
הגדלת הרייטינג התקשורת חיפשה אמצעים להעברת נתונים מיוחדים וסטטיסטיקות על שחקנים בזמן שידור חי להגברת הרייטינג.
טעויות שיפוט בעקבות טעויות שיפוט קריטיות שביצעו שופטים במשחקים, הוחלט לפתח טכנולוגיות שיסייעו במניעתן.
ראינו שהטכנולוגיה מעורבת היום בכל ההיבטים של הספורט: המשחקים, האימונים, הצפייה, השיפוט בתחרויות והספורטאים עצמם.
יש הטוענים כי הטכנולוגיה מייקרת מאוד את העיסוק בספורט ומונעת מאוכלוסיות מסוימות להשתלב בו, אך יתרה מכך, זה הופך את הספורט לפחות "ספורטיבי".
רולנד שומן (אלוף העולם בשחיית פרפר)
לעומתם, הרוב סבור שגם אם הספורטאי נעזר בטכנולוגיה, הוא עדיין נדרש להוכיח יכולות ספורטיביות אמיתיות. בסופו של דבר, הטכנולוגיה נועדה רק כדי למקסם את הכישרון הטבעי שלו.
כמו בתחומי חיים נוספים, סוגיית הפרטיות משמעותית גם בהקשר הספורטיבי. בזכות הטכנולוגיות שקיימות היום, אפשר למדוד כל היבט של הפעילות הספורטיבית. בכדורגל אפשר למדוד מרחק ומהירות של כל מסירה, בכדורסל אפשר למדוד את השטחים ששחקן מפנה לחבריו ובפוטבול יש סטטיסטיקה למסירות קוורטרבק ש"כמעט" נתפסו על ידי היריבות, ועוד נתונים רבים.
המדידות הללו נעשות במטרה לשנות את פני ענפי הספורט לנצח ובמקביל גופי הספורט משתמשים במידע שנאסף לצרכים מסחריים, כמו שיפור הקשר עם האוהדים.
השילוב של שתי מגמות אלו מעלה שורה של סוגיות שעומדות כיום לפתחם של ארגוני הספורט :
למי שייך המידע שנאסף על הספורטאי ?
מדובר במידע רגיש ואישי, כיצד שומרים על הפרטיות של הספורטאי?
מה מותר למדוד ומתי ואיפה עוברים הגבולות?