זהירות פייקניוז!

לכולם יש מה לומר על כל דבר… 
אבל בנושאים שחשובים לנו, איזה כלים יש לנו להעריך  איזה מידע הוא אמין?

קבלו כמה כללי אצבע להדרכת הלומדים לצריכת מידע אחראית בעידן הפייקניוז.

פורסם בתאריך: 10.11.2022

פייקניוז – ראו הוזהרתם!

פייקניוז (ידיעות כזב) אינה תופעה חדשה. כבר למדנו שהאינטרנט הוא מרחב שבו כל אחד יכול להציג את עצמו כמומחה וקל מאוד להפיץ חדשות כזב. ככל שהפייקניוז נפוץ יותר, הוא משפיע יותר ובמיוחד על מי שאין בידו כלים להבחין שמדובר בתרמית.

כאן צריכה להיכנס לתמונה הכשרת המורים!
בין המיומנויות שחשוב שנעניק ללומדים היא היכולת להעריך מידע שאליו נחשפו ולשתפו באופן אחראי. המשיכו איתנו וקראו מידע חשוב על פייקניוז ועל הדרך לפתח מיומנויות לצריכה אחראית של מידע.

שבעה סוגים שונים של פייקניוז

החוקרת ד"ר קליר וורדל הבחינה בין שבעה סוגים של פייקניוז במאמרה "Fake News It's Complicated":

תוכן ממוצא, תוכן מעובד, הקשר שקרי, חיבור מטעה, תוכן מטעה, תוכן מתחזה, תוכן סטירי

נושאי הפייקניוז הנפוצים ביותר

על פי המומחה האמריקני ד"ר נולן היגדון במאמרו "What is Fake News? A Foundational Question for Developing Effective Critical News Literacy Education", אלו נושאי הפייקניוז הנפוצים ביותר:

לאומנות פחד רכילות שנאה

כמובן שיש נושאים רבים נוספים שבהם נוכל למצוא פייקניוז, למשל בריאות, כלכלה, אקלים וסביבה.

למה עלול לגרום הפייקניוז ?

ד"ר נולן היגדון ממשיך ומפרט את הסכנות הטמונות בפייקניוז:

זריעת פחד וכעס, מניפולציה של הדמוקרטיה, ערעור תפיסות ואומנות, יצירת הקצנה ופירוד, פגיעה בלגיטימציה של אנשי תקשורת, חוקרים ומומחים

למה אנשים מאמינים לפייקניוז?

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר פרסמה מאמר בשם "האמת על פייקניוז" באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה. היא מתייחסת לשאלה מדוע אנשים מאמינים לפייקניוז ומפיצים אותו:

  • מידע שקרי שנראה מציאותי ומעורר
    רגש נותר בזיכרון ומושך את תשומת ליבנו
  • מבחינה פסיכולוגית אנחנו נוטים
    להאמין למה שאנחנו קוראים
  • יש לנו נטייה להאמין
    למידע שמועבר על ידי חברים או משפחה
הידעתם? על פי מחקר שפורסם בעיתון science לחדשות אמת לוקח פי 6 יותר זמן להגיע לתפוצה של 1500 איש מאשר לחדשות כזב

אז איך נזהה פייקניוז?

מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע, מתייחס אף הוא לנושא הפצת מידע כזב והפיק סרטון עם טיפים חשובים לזיהוי פייקניוז.

אסטרטגיות של הערכת מידע

כדי להחליט אם ידיעה נכונה או שקרית, כדאי להשתמש באסטרטגיה של הערכת מידע ולענות על השאלות הבאות:

איקון אישה עם לפטופ

מי כתב את המידע?

  1. האם לכותב סמכות או מומחיות בתחום או שהוא מצטט מומחה בתחום?
  2. האם הכותב אובייקטיבי ואיננו בעל עניין בתחום?
  3. האם יש פיקוח או בקרה על התוכן?
איקון אישה עם מסך

מה כתוב?

  1. האם הידיעה אכן התפרסמה?
  2. האם הידיעה הובאה באופן מדויק?
  3. האם הדברים סולפו או הוצאו מהקשרם?
איקון איש

מה אומרים מקורות מידע אחרים?

  1. האם המידע הוא מסקנה של גורם או של חוקר יחיד?
  2. האם המידע מופיע במקורות מידע נוספים מוכרים ואמינים?

איך להתייחס לנושא הפייקניוז בכיתה?

תלמידים חשופים כמו המבוגרים לידיעות השקריות של הפייקניוז.

לעומת המבוגרים, לצעירים יש פחות כלים וידע קודם כדי להבחין בהם.

מהסיבה הזאת חשוב מאוד להפנות זמן להתייחס לתופעה אם היא מתעוררת בתקשורת, או לייחד שיעורים מיוחדים לנושא.

לשמחתנו, רבים כבר נרתמו למשימה ויש מערכי שיעורים ופעילויות רבות ברשת בנושא.

הינה מבחר:

רוצים ללמוד עוד?

Higdon, N. (2020). What is fake news? A foundational question for developing effective critical news literacy education. Democratic Communiqué, 29(1), 1–18.

Richardson, N. (2017). Fake news and journalism education. Asia Pacific Media Educator, 27(1), 1–9. https://doi.org/10.1177/1326365X17702268 

Giroux, H. A. (2018). What is the role of higher education in the age of fake news? In M. A. Peters, S. Rider, M. Hyvönen & T. Besley (Eds.), Post-truth, fake news. Springer. https://doi.org/10.1007/978-981-10-8013-5_17

Apuke, O. D., & Omar, B. (2021). Fake news and COVID-19: Modelling the predictors of fake news sharing among social media users. Telematics and Informatics, 56, 101475. 

Kendra, A. (2018). Increasing students’ ability to identify fake news through information literacy education and content management systems. The Reference Librarian, 59(4), 179-187. https://doi.org/10.1080/02763877.2018.1489935

פוטר ניוזלטר חדשנות בקטנה