צמד המילים "מהפכה דיגיטלית" משקף מצב לגמרי יומיומי בחיים שלנו.
טלפונים חכמים שנמצאים בכל יד, רשתות חברתיות שמכתיבות את הקצב שבו אנחנו מתקשרים עם העולם, מכשור טכנולוגי שמייעל כמעט כל תהליך יומיומי וכלכלה שמבוססת על טכנולוגיה מתפתחת.
האם זה כך אצל כולם?
האם המהפכה הדיגיטלית נוכחת בחיי כולם? ואם לא – מדוע ומה אפשר לעשות כדי לשנות את המצב?
פורסם בתאריך: 07.06.2022
קל לקבל את התחושה שהמהפכה הדיגיטלית משפיעה על כל העולם. באמת , רבים מהאנשים מושפעים מהטכנולוגיה הזמינה ומשנת-החיים, אבל עדיין ישנם רבים נוספים שלא. הפער שנוצר בין אלה שמשתמשים בטכנולוגיית המידע ונהנים מפירותיה, לאלה שאינם נגישים אליה נקרא הפער הדיגיטלי. הפער הדיגיטלי נוכח בעולם כולו, ברמת יבשות ומדינות וגם בתוך המדינות עצמן.
הפער הדיגיטלי מתבטא בשני תחומים (שלא תמיד מגיעים יחד):
פער בנגישות
לטכנולוגיה
פער זה מתבטא בנגישות לטכנולוגיות כגון מחשב או סמארטפון, חיבור לרשת ורוחב פס (דבר שמשפיע כמובן על קצב הגלישה).
פער במיומנויות השימוש בטכנולוגיה
פער זה תלוי באוריינות המידע של הפרט שמתבטא ביכולת חיפוש, סינון, הערכה, עיבוד והפצה של מידע באמצעים דיגיטליים.
פרופ' שיזף רפאלי, מבכירי חוקרי האינטרנט בישראל מסביר כי:
"בשנים הראשונות דיברו על פערים פיזיים, למי יש מכשיר ולמי אין… היום פחות מדברים על המכשירים עצמם, מדברים על פערים יותר עמוקים של היכולת והידע איך להשתמש".
רוצים ללמוד עוד על הפער הדיגיטלי מפי פרופ' רפאלי, היכנסו לפודקאסט של איגוד האינטרנט הישראלי:
חוקרים את הפער הדיגיטלי בישראל – נתונים עדכניים
איגוד האינטרנט הישראלי פרסם נתונים על אודות הפערים דיגיטליים בישראל בהקשר של גיל, מגזר וגאוגרפיה. הנתונים מצביעים על פערים משמעותיים בקרב שלושה מגזרים עיקריים: חרדים, ערבים ובני הגיל השלישי.
אצל כל אחת מהאוכלוסיות המדוברות ישנן סיבות שונות המשפיעות על הפער הדיגיטלי ועבור כל אוכלוסייה עוצמת הבעייתיות משתנה. כדי לסייע לכל אחת מהאוכלוסיות הללו לצמצם את הפער, יש להכיר ולהבין את המוטיבציות, החסמים ההתנהגותיים, הנגישות ומידת האוריינות הקיימת אצלן ו"לתפור" עבורן את הפתרון המתאים.
הנתונים שלהלן פורסמו באמצע שנת 2021 והתבססו על נתוני הסקר החברתי של הלשכה לסטטיסטיקה לשנת 2020:
אחוז הלא משתמשים באינטרנט לפי מגזר
למעלה מ-1/3 מהחרדים אינם משתמשים באינטרנט במחשב או בסמארטפון. החסמים העיקריים של האוכלוסייה החרדית הם היעדר תכנים מותאמים ושליטה נמוכה במיומנויות ליבה, כגון הכרות עם השפה האנגלית.
אחוז הלא משתמשים באינטרנט לפי גיל
כמעט רבע מבני ה-60 ומעלה אינם שתמשים באינטרנט. החסמים בקרב אוכלוסייה זו ייחודיים והם הם מערבים מכשולים פסיכולוגיים ופיזיים יחד עם פערים במיומנויות דיגיטליות.
אחוז היעדר החיבור לאינטרנט ביתי לפי מגזר
57.8% מהחרדים אינם בעלי חיבור אינטרנט בבית וגם בחברה הערבית והדרוזית כמות גדולה של משקי בית אינם מחוברים לאינטרנט.
הפער בין החברה הערבית ליהודית בנגישות הפיסית לאינטרנט הצטמצם בצורה משמעותית בשל השימוש הנפוץ בסמארטפונים. עם זאת, נותר פער בתשתיות דיגיטליות (איכות הנגישות לאינטרנט מבחינת מהירות, איכות התשתיות, מספר האנטנות הסלולריות, יציבות ומהירות קווי האינטרנט) והיעדר תכנים מתאימים בשפה הערבית.
ביוני 2017 החליטה הממשלה על אישור תכנית דיגיטלית לאומית. תוכנית זו הוא מיזם לאומי בשם 'ישראל דיגיטלית'. פעילותם בנושא צמצום הפער הדיגיטלי מתמקדת בשלוש קבוצות אוכלוסייה עיקריות: ערבים, חרדים ובני הגיל השלישי.
פעילות נוספת בתחום צמצום הפער הדיגיטלי מתקיימת על ידי עמותות שונות ובהן: מחשב לכל ילד, קרן אָתֶנָה, עמותת תפוח, עמותת מחשבה טובה ואיגוד האינטרנט הישראלי.
אחוז היעדר החיבור לאינטרנט ביתי לפי מגזר
ביל גייטס כבר טבע את המונח "באינטרנט, התוכן הוא המלך".
בפודקאסט שהצגנו למעלה, פרופ' שיזף מדגיש שעלינו לדאוג שלא תהיה יצירת תרבות ישראלית שלא תהיה זמינה בצורה דיגיטלית.
ואכן, נגישות שוויונית לתשתיות טכנולוגיות וצמצום הפערים בתחומי המיומנויות הדיגיטליות הם חשובים אבל הם אינם מספיקים. כדי לצמצם פערים דיגיטליים בישראל חשוב מאוד להשקיע בפיתוח מגוון עשיר ואיכותי של תכנים בשפה בעברית, כך שהשפה לא תהווה מכשול לצריכת מידע מקוון.
