הוא מצוי בכל בית (בעיקר בסופי שבוע), נקרא בבתי קפה ובתחבורה ציבורית, אבל האם אפשר להשתמש בו גם בכיתה?
הינה כמה מקורות למאגרי עיתונות מקוונים ורעיונות לשילוב בהוראה!
פורסם בתאריך: 22.03.2022
עיתונים מעדכנים אותנו באירועים אקטואליים ובדעות מהארץ ומהעולם. כך היום, ועל אחת כמה וכמה בעבר.
מה עיתוני העבר יכולים ללמד אותנו?
כיצד נוכל להיעזר ברשת האינטרנט כדי לאתר את העיתונים הישנים הללו?
פריטי עיתונות תורמים מאוד להוראה וללמידה. הינה כמה סיבות לשימוש בתוכן זה במכללה ולהדגים אותו למורות העתיד:
אותנטיות
עיתונים מציגים את המציאות כפי שחוו אותה בני התקופה
גיוון
במדורים שונים של עיתונים אפשר למצוא חומרים שמתאימים לנושאים, לתחומי עניין ולגילאים שונים
שפה
בעיתונים יש טקסטים רבים הכתובים באופן תמציתי ובהיר עם אוצר מילים שימושי
כישורים
קריאת עיתונים מקדמת כישורי חקר, הבנה, הסקת מסקנות, הבעת עמדה, חשיבה ביקורתית ועוד
מודעות ורגישות
מאמרים בעיתונות מסייעים לפתח רגישות לעצמנו, לקהילה, למדינה ולעולם כולו
גאווה
עיתונים הם אמצעי מדיה של "גדולים" ומעוררים בקרב תלמידים תחושת גאווה ומסוגלות
מאגרי עיתונות מישראל
עיתונות יהודית היסטורית – מאגר מקוון נרחב שהוקם על ידי האוניברסיטה העברית בירושלים והספרייה הלאומית. נכון לכתיבת שורות אלה, מוצגים באתר יותר מ-3.4 מיליון דפי עיתון המציגים 238 שנות עיתונות יהודית היסטורית מרחבי העולם. האוסף כולל עיתונים בעברית, באנגלית, ביידיש, בצרפתית, ברוסית, בספרדית ובשפות נוספות.
ג'ראייד – ארכיון עיתונות ערבית בארץ ישראל העות'מאנית והמנדטורית – אוסף דיגיטלי מבית הספרייה הלאומית הכולל 107 עיתונים, יותר מ-250,000 עמודים שמקיפים כ-100 שנות עיתונות בארץ ישראל עד שנת 1948 ומשום כך זהו אוסף חשוב ונדיר.
עיתונות ילדים ונוער – אוסף מקוון נוסף מבית הספרייה הלאומית, של עיתוני ילדים מהארץ ומהעולם מראשית המאה ה-20 ועד השנים הראשונות לקום המדינה. בין העיתונים אפשר למצוא גם כאלה שפורסמו במזרח אירופה והוצאתם לאור נפסקה עם פרוץ מלחמת העולם השנייה.
מאגרי עיתונות מהעולם
רשימת מאגרי עיתונות מקוונים – ויקיפדיה – רשימת קישורים למאגרי עיתונות מקוונים (חינמיים ובתשלום) מיותר ממאה מדינות ואזורים.
מצאת עיתון היסטורי, מה אפשר לעשות איתו? הינה כמה רעיונות:
פעילות השוואה – כל עיתון, במיוחד עיתונים היסטוריים, מציג את המציאות על פי המיקום, קהל הקוראים והאידיאולוגיה הספציפית שלו. השוואה של אירוע אחד המסוקר בעיתונים שונים יכולה לעזור לקבל תמונה מקיפה של דעות שונות ביחס לאירוע. מעניין מאוד גם להשוות בין סקירת אירועים בעבר לבין סקירת אירועים דומים היום.
למשל:
השוואה של סקירת פרשת אלטלנה, 23 ביוני 1948
עיתון המשקיף
עיתון הארץ
עיתון קול העם
פעילות ניתוח קריקטוריות – ניתוח קריקטורה והבנת המסר של האיור והרקע ליצירתו מאפשרים הצצה לאירועים היסטוריים ולדעות השונות על אודות האירוע. בפעילות זו הלומדים יגלו את פרטי האיור ועל ידי כך את עמדת המאייר. בהמשך לתהליך הזה, הלומדים יחוו את דעתם האישית, יוסיפו כותרת, טקסט או יצרו קריקטורה חדשה בתגובה לזו שחקרו.
למשל:
ניתוח פרסומות – עיתונים הם לא רק עדכוני חדשות, ומרתק להשוות את המוצרים שפורסמו בהם ואת האופן שבו ניסו לשווק אותם עם פרסומות עדכניות. בפעילות התלמידות ינתחו את הפרסומות, ילמדו על החברה שפרסמה את המוצרים ועל האנשים שצרכו אותם. את התוצרים אפשר להעלות לקובץ גוגל שיתופי או להפיק מהם תערוכה בכיתה.
הינה שתי דוגמאות שמתארות את צריכת המזון בישראל בשנות ה-40 וה-50 של המאה הקודמת:
A Teacher's Guide to Using Newspapers to Enhance Language Arts Skills, Newspaper Association of America Foundation
Sibanda, R. (2021). Beyond the written word: Newspapers as critical literacy teaching tools in the South African classroom. English Language Teaching Educational Journal, 4(3), 174-186.
אלט, ד (2013). Media literacy instruction in the mass communication for high-school curriculum. / הוראת אוריינות המדיה בתוכנית הלימודים בתקשורת לחטיבה העליונה בישראל. Studies in Education / עיונים בחינוך, 7/8, 306–336. http://www.jstor.org/stable/23981821
יחידת הוראה של משרד החינוך בנושא עיתונות מודפסת מול עיתונות מקוונת לחטיבת הביניים
