רוצים לשחק?
בשיעור?!
מה הקשר בין משחק לבין מעורבות התלמידים בשיעור מקוון או פרונטלי?
קראו בהמשך כיצד אלמנטים משחקיים בשיעור יכולים לגוון את הלמידה ולתרום ליצירת למידה משמעותית וחוויתית.
פורסם בתאריך: 22.02.2022
האתגר המשמעותי בהוראה אינו טמון רק בתוכן הנלמד, אלא בדרך ההוראה. אין ספק שהתוכן הנלמד חייב להיות איכותי ועדכני, אך חוויית הלמידה של הסטודנטים חשובה לא פחות.
אחת הדרכים המוצלחות לשיפור חוויית הלמידה היא באמצעות משחק!
מי שמאמין שמשחק הוא שעשוע שנועד לבדר בלבד – טעות בידיו. המשחק הוא הזדמנות אדירה ללמד, ללמוד וליהנות. סוד הקסם של המשחק הוא ביצירת הנעה ומעורבות אצל קהל היעד דרך מערכת משחקית המספקת למידה משמעותית באמצעות חוויות מפתח (יהושע ופריש, 2014).
העובדה שאנחנו מרגישים פחות את הלמידה בשעת משחק, אינה בהכרח מעידה על היעדר למידה, אלא מצביעה דווקא על הצלחתו של המשחק להקנות ידע, כישורים ומיומנויות בצורה נעימה, יעילה ושאינה מכבידה.
שילוב משחק בשיעור, בין שבשיעור פרונטלי ובין שבשיעור סינכרוני, הוא מבין הדרכים היעילות ביותר לגייס את הלומדים למעורבות ולפעילות אקטיבית.
שילוב של משחק אפשרי בכל מקצוע לימודי, בכל נושא ובכל קבוצת גיל.
משחק הוא מערכת סגורה, מחוץ למציאות היומיומית, תחומה בזמן שיש לה חוקים משלה ומטרתה העיקרית היא הנאה ושעשוע, תוך כדי למידה ופיתוח מיומנויות.
יש מגוון של סוגי משחקים שאפשר להיעזר בהם לקידום הלמידה: משחקי קלפים, משחקי קופסה, חידות ומשימות אתגר, משחקים ספורטיביים, משחקים דיגיטליים ועוד.
רוב המשחקים חולקים את המאפיינים הבאים:
מטרות (הפוגה, העמקה, הנאה, אתגר, גיוון הוראה, רכישת ידע, תרגול או יישום)
רכיב של אתגר או של תחרות
נקודת התחלה ונקודת סיום ברורות, מעוגנות בזמן, במקום ובהסכמה על החוקים
תהליכי קבלת החלטות וחתירה לפתרון בעיות
המונח הקרוב ביותר מבחינה רעיונית ולשונית ל"משחק" הוא "מִשחוק". בעוד עולם המשחק הוא ותיק ורחב, הרי שמשחוק הוא מושג חדש יותר, אשר בשנים האחרונות קיבל דחיפה משמעותית מעולם משחקי המחשב.
משחוק (gamification) מתייחס לשימוש באלמנטים משחקיים בהקשרים שאינם משחקיים. בשונה ממשחק מלא וסגור, משחוק כולל הטמעה סלקטיבית של מאפיינים נבחרים, לדוגמה: מדבקות, תגים (badges), כוכבים, מעבר שלבים, רמות, פסילות, ניקוד, לוח אלופים. מטרת האלמנטים היא להגביר עניין בפעילות וליצור מעורבות. השימוש במעטפת של משחוק מעודד סקרנות, הנאה וגם הנעת אקטיביות של הלומדים.
הן למשחק, הן למשחוק יש יתרונות פדגוגיים מגוונים כדרכי הוראה–למידה.
שתי הגישות עוסקות בפיתוח מיומנויות חשיבה, טיפוח חשיבה ביקורתית ויצירתית, עידוד מוטיבציה, שיפור יכולות ריכוז, קבלת משוב מיידי והצבת משימות אתגריות.
עם זאת, יש ביניהם גם הבדלים:
משחק
» משמש להשגת מטרות לימודיות וללמידת מיומנות
» המשחק הוא רכיב הלמידה
» חוויה, הנאה, התנסות, הצלחה (או כישלון) משמשים אמצעי למידה
» יש צורך בהצגת כללי המשחק המוגדרים מראש
משחוק
» מקדם למידה באמצעות רכיבים של משחק בהקשר לא משחקי
» המשחוק הוא מעטפת לתוכן ולתהליך הלמידה שאינו בהקשר משחקי
» תחרות והישגיות משמשים אמצעי לתהליך הלמידה
» לא דורש תיווך מיוחד לכללי המשחוק
משחקים דיגיטליים הם אחד הבילויים המועדפים על לומדים רבים. משחקים כאלה יכולים להתאים להוראה מכיוון שהם מספקים למידה פעילה ודינמית. משחקים דיגיטליים יכולים לספק סביבה מצוינת לקידום מיומנויות ופתרון בעיות מורכבות והם מתאימים מאוד גם ללמידה בין-תחומית, ולפעילויות גילוי וחקר.
קיימות אפליקציות רבות המאפשרות ליצור משחקים או משחוק שאפשר להתאים בקלות לכל נושא שאנו מלמדים.
הינה כמה דוגמאות:
אפליקציה קלה ונוחה ליצירת פעילויות מותאמות אישית לכיתה שלך: חידונים, משחקי התאמה, משחקי מילים, והרבה יותר.
כלי דיגיטלי פשוט ונוח המאפשר יצירת תוכן ויזואלי אינטראקטיבי – מצגות, משחקים, כרזות, אינפוגרפיקה ועוד.
אתר ליצירת משחקים עם משימות המעמיקות בחומר הנלמד ומיישמות את הנלמד באופן חוויתי.
https://www.goosechase.com/
הקלות שבה אפשר ליצור משחקים באמצעות האפליקציות (מחוללי המשחק), מאפשרת למורה להציע ללומדים ליצור משחק בעצמם. כך יהפוך הלומד מצורך תוכן ליוצר תוכן. יצירת משחק יכולה להיות דרך יצירתית ללימוד או לסיכום נושא. התהליך היצירתי הזה מקדם גם מיומנויות רבות, כגון: איתור מידע רלוונטי, הערכת מקורות מידע, ניסוח שאלות וטקסט תמציתי המותאם לסוג המדיה, לקהל היעד ולמטרות שנקבעו, הפעלת חשיבה ביקורתית בבחירה וארגון של המידע ומיומנויות של יצירה דיגיטלית ועיצוב.
ארבל, ח', לחמן, ד', אפשטיין, נ', קאופמן, ה' וקבלינסקי, ב"נ (2011). למידה באמצעות משחקים. אאוריקה, 32, מספרי העמודים.
יהושע, ת' ופריש, י' (2014). משחק הוא חומר לימודי בתחפושת – שילוב משחק בלמידה. שאנן – המכללה האקדמית הדתית לחינוך.
זיוון, ש' (2019). משחוק בחינוך: הגדרות, דרכי יישום ותובנות – דוח מת"ת. יוזמה – מרכז לידע ולמחקר בחינוך.
Araya, R., Arias Ortiz, E. Bottan, N. L., & Cristia, J. P. (2019). Does gamification education work? Experimental evidence from Chile. IDB – Inter-American Development Bank.
יש לך טיפ מוצלח? שלחו לנו ונשתף עם הקבוצה!
