מה קורה כשמבקשים מ־ChatGPT לפרש פסוק מספר יונה?
לכאורה, משימה פשוטה לבינה המלאכותית היודעת־כול.
בפועל, התקיים מפגש מרתק (ולעיתים משעשע) בין ספר הספרים לבין מודלי השפה הגדולים (LLM).
בשנים האחרונות נכנסה הבינה המלאכותית גם אל בית המדרש. מורים, תלמידים וחוקרים בודקים מה יקרה כשמבקשים מהבינה לפרש, להסביר, לתרגם או לנתח טקסט מקראי.
בואו לצלול לנושא בעזרת דוגמאות מהמצולות – ספר יונה!
*הפוסט נכתב בשיתוף עם ד"ר גליה סמו, ראש החוג למקרא במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט
פורסם בתאריך: 18.12.2025
הפוסט נכתב בשיתוף עם ד"ר גליה סמו, ראש החוג למקרא במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט
המרצה ד"ר גליה סמו רצתה לשלב טכנולוגיה ובינה מלאכותית בקורסים בחוג למקרא. הקורס שנבחר לניסוי היה ספר יונה. מרתק (ומעציב) לגלות את הקשיים (המשעשעים לעיתים) שבשימוש בבינה המלאכותית במשימות פשוטות לכאורה.
הטקסטים שבפוסט זה מובאים מתוך מאגר דיגיטלי מצוין של ספרות יהודית ספריא. במאגר תמצאו טקסטים מלאים מהמקורות – תנ"ך, תורה שבעל פה, מפרשים קלאסיים ומודרניים, הלכה, מדרש, חסידות, מחשבת ישראל, מילונים ועוד. ייחודו של ספריא, בספרייה של דפי מקורות ומערכי פעילות וכן כלים ליצירת דפי מקורות. צפו בסרטון על ספריא
תחילה קראו את הפסוק המקורי בספר יונה: פרק ב, פסוק ו, שעליו התבססה המשימה:
מודל השפה ChatGPT התבקש:
פשוט, לא? מסתבר שלא!
המודל ציטט את הפסוק באופן לא מדויק, ולמעשה המציא מילים.
במקום "אֲפָפוּנִי מַיִם עַד-נֶפֶשׁ תְּהוֹם יְסֹבְבֵנִי סוּף חָבוּשׁ לְרֹאשִׁי"
הוא ציטט "אָסַבּוּנִי מַיִם עַד-נֶפֶשׁ תְּהוֹם יְסֹבְבֵנִי סוּף חָבוּשׁ לְרֹאשִׁי"
כעת לחלק השני של המשימה – הסבר פירוש רש"י לפסוק.
הינה גרסת ChatGPT לפירוש רש"י של החלק הראשון של הפסוק:
רש"י מפרש את המילים "אָסַבּוּנִי מַיִם עַד-נֶפֶשׁ" כמתארות את תחושת הטביעה של יונה, המרגיש כאילו הוא טובע במים עד לנפשו. הוא מציין כי המילה "אָסַבּוּנִי" נובעת מהשורש סב"ב שמשמעותו סיבוב או הקפה, ומרמזת על כך שיונה מוקף במים מכל עבר.
ראיתם? לא מספיק שהבינה המלאכותית זייפה פסוק, היא המשיכה לתת לו פירוש "מקורי ואותנטי" של רש"י!
ממשיכים…
זה הפירוש האמיתי של רש"י:
והינה פירוש רש"י "החדש" (של ChatGPT)
לגבי הביטוי "סוּף חָבוּשׁ לְרֹאשִׁי", רש"י מסביר כי הכוונה היא לסוף הים, המקום שבו המים נפגשים עם החוף, ומרמז על תחושת ייאוש של יונה, כאילו הוא הגיע לקצה הדרך ואין לו מוצא.
הצ'אט מסביר שרש"י מפרש סוּף כסוֹף (קצה). לא היה ולא נברא!
רש"י מפרש את המילה סוּף כרמז לים סוּף: "שהראהו הקב"ה ים סוּף ואיך עברו ישראל בתוכו…"
דווקא את החלק היפה ביותר בפירוש רש"י, המתאר את מסעו של יונה בתוך הדג כספינת טיולים ש"עיניה" שקופות ומאפשרות לנוסע שבתוכה לראות את המתרחש בים – הצ'אט אינו מביא.
גם המתחרה Claude מבית Anthropic לא הצטיין במשימה.
כאשר התבקש לצטט את אותו פסוק מספר יונה, הוא ציטט את הפסוק שאחריו, פסוק ז, וכשנשאל על פירוש רש״י, הוא ניסח תשובה ארוכה, מלומדת, אך נטולת כל קשר למקור.
כאשר עומת עם הסתירה, קלוד ענה ביושר מפתיע:
“אין לי גישה ישירה למאגרי פרשנות כמו ספריא."
תגובה כנה, אבל גם תזכורת: המודל לא באמת יודע – הוא מדמה ידיעה.
עם כניסת הבינה המלאכותית לחיינו לפני כשלוש שנים, נעשו ניסיונות רבים להפעיל את מומחיותה על הטקסט המקראי. במאמר של Lima et al. שפורסם באפריל 2025, התייחסו החוקרים לשימוש בבינה מלאכותית לצורך ניתוח של התנ"ך. החוקרים זיהו שבע משימות עיקריות שבהן תורמת ההבינה מלאכותית לניתוח המקרא:
החלקים הטכניים של תרגום מכונה, תיוג חלקי דיבור וקיבוץ, כלומר מיון לסוגיו, הם בדרך כלל פעולות שהבינה המלאכותית מיטיבה לעשות בטקסט המקראי.
פעולות מעמיקות יותר, של ניתוח ופרשנות של הטקסט המקראי משקפות הערכה מעורבת – יתרונות וחסרונות כאחד.
אם כן, ולמרות הטעויות המביכות שהראינו בתחילת המאמר, יש כמה יתרונות משמעותיים לשימוש בבינה המלאכותית בהוראה ובלימוד המקרא:
ראינו שלצד החסרונות של שילוב הבינה המלאכותית בהוראת המקרא, יש גם יתרונות רבים. שילוב AI מציג את לימוד המקרא כתחום חי, עדכני ורלוונטי, פותח אפשרויות יצירה שלא היו זמינות בעבר, ובו בזמן גם מחזק את מיומנויות העבודה עם בינה מלאכותית – דווקא בתוך עולם התוכן העתיק והמוכר.
הנה כמה הצעות שמחזקות הן את הוראת המקרא והן את מיומנויות הבינה המלאכותית:
פרשן או בינה?
הציגו בפני הלומדים שתי פרשנויות לפסוק – אחת אמיתית (למשל של רש"י או רמב"ן), ואחת של מודל בינה מלאכותית.
בקשו מהלומדים לגלות מי כתב מה – ולנמק!
שיחה עם הדמות
הלומדים מבקשים מהבינה “לראיין” את אחת הדמויות התנכיות, למשל: דוד, יונה, או רות.
אחר כך מנתחים יחד:
בין פרשן למכונה
בחרו פסוק קצר.
בקשו מהלומדים למצוא שלוש פרשנויות שונות – של רש״י, של פרשן מודרני, ופרשנות של מנוע בינה מלאכותית.
הלומדים יציגו בטבלה את הדמיון והשוני בין הפרשנויות השונות, וינסחו מסקנה: מי מבין לעומק את המסר, ולמה?
המחשת דמות או סיפור מקראי
הלומדים יזינו פסוקים מהמקרא לבינה המלאכותית ויחד יגבשו מתווה לתוצר יצירתי.
התוצר יכול להיות טקסט, תמונה או סרטון.
חלק משמעותי של המשימה הוא רפלקציה על התהליך וחשיבה ביקורתית על ההבנה של הבינה המלאכותית את הטקסטים.
השימוש בבינה מלאכותית בהוראת התנ"ך חושף פער מעניין בין יכולות טכניות מרשימות לבין מגבלות פרשניות מהותיות.
מצד אחד, מודלי שפה מנגישים את הטקסט, מספקים הסברים ברורים ומציגים במהירות מגוון מקורות ופרשנויות.
מצד שני, ראינו דוגמאות מספר יונה שמראות שהמודלים מייצרים לעיתים ציטוטים ופירושים שגויים, מזהים אמצעים ספרותיים שאינם קיימים וממציאים מקורות.
למרות זאת, דווקא חוסר הדיוק הזה יוצר הזדמנות פדגוגית ללמידה ביקורתית, לעיסוק במקורות, ולפיתוח יכולת הבחנה בין ידע מבוסס לבין תוצר אלגוריתמי שנשמע משכנע אך אינו נכון.
Lima, B., Omar, N., Avansi, I., & Castro, L. (2025). Artificial Intelligence Applied to the Analysis of Biblical Scriptures: A Systematic Review. Analytics. https://doi.org/10.3390/analytics4020013
תוצר חזותי בהשראת המקרא, מערך שיעור יסודי, פורטל עובדי ההוראה – מרחב פדגוגי
בינה מלאכותית חושפת דפוסי שפה נסתרים ומחברים אפשריים של התנ"ך, הידען
הצעה להוראת פסוקי החורבן בספר מלכים ובמגילת איכה בשילוב AI, אמיתי כהן,
בינה מלאכותית: מחקר התנ"ך ועד למלחמה בעזה | פרופ' יצחק בן ישראל
בחינה עם אינטרנט פתוח ובינה מלאכותית יוצרת (תנ"ך ממלכתי), נורית מאירס, מדריכה ארצית של תנ"ך ממלכתי, מזכירות פדגוגית