מרצים ומורים משקיעים זמן רב בהסברת החומר ללומדים.
אבל מה קורה כבר בחלוף שבוע? האם הלומדים זוכרים משהו?
מחקרים והניסיון שלנו מראים שעל פי רוב, החומר פשוט "נעלם!"
בואו לגלות את האסטרטגיה הפשוטה, המדויקת ומבוססת המחקר של תרגולי שליפה (Retrieval Practice).
קראו על האופן שבו תרגולי שליפה יכולים לחולל שינוי דרמטי בהבנה, בזיכרון ובהצלחה של הלומדים.
פורסם בתאריך: 23.10.2025
זה קרה לכולנו.
הקשבנו בשיעור, היה מעניין (פחות או יותר), הבנו את החומר (פחות או יותר) והמשכנו בחיינו. בשיעור שאחריו, המורה המשיכה ללמד והתבססה על מה שהיא לימדה בשיעור הקודם. אלא מה? לא היה לנו מושג על מה היא מדברת… "האם למדנו את זה בכלל? איך זה מתקשר למה שהיא אומרת עכשיו?"
או…
השתתפנו בכל השיעורים בקורס, התכוננו היטב למבחן, קראנו שוב ושוב את כל הסיכומים והמאמרים ויכולנו לדקלם את החומר בעל־פה. ההפתעה הגיעה כשניגשנו למבחן. פשוט לא זכרנו את הפרטים ולא הצלחנו לענות על השאלות!
ייתכן שדוגמאות אלו מעידות על חוסר היעילות של תהליכי למידה מוכרים ונפוצים. מחקרים רבים מעידים על כך שהבעיה היא לא אישית –
למעשה, היא נובעת מהאופן שבו אנחנו לומדים.
המחקר מראה שלמידה אפקטיבית לא מתרחשת כשאנו מכניסים מידע לזיכרון,
אלא דווקא כשאנו שולפים אותו מהזיכרון.
יש דרכים רבות לחזק את הזיכרון על ידי שיפור השליפה. הפעילויות הללו לשיפור השליפה יכולות להיות גם דרך נפלאה וחווייתית לפתוח את השיעורים שלכם. בפוסט הזה נציג בפניכם את תרגולי השליפה ונציע הצעות לגבי האופן שבו אפשר לעשות זאת בקלות וביעילות.
תִרגול שליפה (Retrieval Practice) הוא אסטרטגיית למידה יעילה, שבה הלומד שולף מידע מהזיכרון באופן פעיל. בניגוד לשיטות פסיביות, המתמקדות בהכנסת מידע נוסף "פנימה" לזיכרון (כמו קריאה חוזרת של חומר), תרגול השליפה מתמקד בהוצאת מידע "החוצה" מהזיכרון באופן פעיל ומכוון.
תרגולי שליפה עוזרים במגוון של דרכים:
למידה אמיתית ועמוקה מתרחשת כאשר מידע עובר ממאגרי הזיכרון לטווח קצר אל מאגרי הזיכרון לטווח ארוך. תִרגול מחזק תהליך זה ומגביר את הסבירות שהידע יישמר לאורך זמן. הפעולה האקטיבית של שליפת מידע מהזיכרון מחזקת את הקשרים העצביים במוח, משום שהיא מחייבת שחזור ובנייה מחדש של המידע, מה שמקל על שליפתו בעתיד.
בניגוד ללמידה פסיבית, כמו קריאה חוזרת, שבה המידע מגיע ממקור חיצוני והמוח מתמקד רק בקליטת המידע, שליפה מכריחה את המוח לשחזר את הנתיב המלא אל המידע המאוחסן. באופן הזה הלומדים בונים רשת ידע מחוברת ועשירה יותר. שימוש עקבי במגוון של אסטרטגיות שליפה לחזרה על אותו התוכן מחזק את הקשרים שנוצרו בין מידע חדש למידע הקודם.
פעולת השליפה היא תהליך אקטיבי הדורש מאמץ קוגניטיבי רב. מאמץ קוגניטיבי זה, המכונה "קושי רצוי" (desirable difficulty), הוא המנגנון שגורם להעמקה ולחיזוק הזיכרון והלמידה. אם תרגול השליפה קל מדי, לא מתרחש שחזור של הנתיבים העצביים, ולכן החיזוק אינו מתרחש.
תרגולי שליפה עוזרים במגוון של דרכים:
זיהוי פערי ידע
יצירת קשרים
חיזוק קשרים
הפיכת הקשרים ליציבים יותר
הקלה על למידה של דברים חדשים
תרגול שליפה מיושם בדרך כלל בשיעור באמצעות פעילויות קצרות, מהירות וניתנות להשגה, שאורכות לרוב 3 עד 5 דקות בתחילת השיעור או בסיום נושא.
המפתח להטמעה מוצלחת הוא שהפעילות תהיה בסיכון נמוך (low-stakes), כלומר, שגם במקרה של לומד שלא מצליח הדבר לא יבוא לידי ביטוי בציון שיעניק לו המורה.. פעילות בסיכון נמוך מחזקת את ההבנה שמדובר באסטרטגיית למידה ולא בתרגיל הערכה.
חיוני לוודא שכל תלמיד משתתף בשליפה באופן אישי (למשל, באמצעות כתיבה), ולא רק הלומדים המעטים המשתתפים באופן פעיל בשיעור.
הינה כמה שיטות נפוצות ליישום תרגולי שליפה.
כרטיסי הברקה הם כרטיסים המשמשים לתרגול שליפה של תכנים, מושגים ועובדות. בצד אחד של הקלפים כתובה שאלה או רמה, ובצד השני תשובות, עובדות או תוכן לימודי.
על אופן השימוש בכרטיסי הברקה והמלצות ליצירתם באופן מסורתי או באמצעים דיגיטליים תוכלו לקרוא בפוסט שכתבנו בעבר בנושא:
כרטיס כוחות־העל שלכם – שימוש בכרטיסי הברקה – FLASH CARDS בלמידה
אמצעי פשוט ומהיר – ובזה כוחו הרב!
הפעילויות הללו מאפשרות לכל הלומדים בשיעור להשיב, ולא רק לתלמידים שעונים תמיד. אפשר לבצע את התרגילים עם דף ועט, על לוחות לבנים מחיקים קטנים או אפילו באפליקציות לכתיבה ושיתוף כגון Google Docs ו-Padlet.
מה עושים?
מבקשים מהלומדים לכתוב "כל מה שאתם זוכרים על…"
סכמו בשש מילים
מה עושים?
מבקשים מהלומדים לסכם את הנושא בשש מילים בלבד
מה אומר לכם …
מה עושים?
מציגים ללומדים תמונה, תרשים, מילה או אפילו שקופית מהמצגת שהצגתם. בקשו מהלומדים לכתוב "מה זה אומר לכם?"
עונים בצ'יק
מה עושים?
שואלים את הלומדים שאלות קצרות וממוקדות שאפשר להשיב עליהן במילים אחדות.
מה הקשר?
מה עושים?
מציגים ללומדים פריט שקשור לנושא הנלמד, אבל לא הוצג בשיעור, למשל: ציטוט, רעיון, תרשים, תצלום, יצירת אומנות או אפילו שיר. הלומדים יכתבו – מה הקשר בין מה שהצגתם לנושא הקודם.
האסטרטגיה הנפוצה ביותר לתרגולי שליפה. אולם יש לוודא שלא יהפכו למבחן, אלא ישמשו כלי יעיל לשליפת מידע. לכן חשוב לדאוג לכך שהם יהיו בסיכון נמוך ושהמשקל שלהם בציון הסופי יהיה נמוך, או שלא יצורפו כלל אל הציון של הלומדים.
היתרון של החידונים שהוא שהם משפרים את הזיכרון לטווח ארוך ואת הביצועים במבחנים עתידיים. עם זאת, יש לחידונים כאלה גם חיסרון –הם דורשים מהמורה הקדשת זמן.
בהקשר של הלומדים, חוסר הצלחה בחידונים עלול לגרום ללחץ וחרדה ולפגיעה בביטחון העצמי.
כלים טכנולוגיים מסייעים מאוד לפיתוח וליישום חידונים דיגיטליים. כלי הבינה המלאכותית יכולים לסייע בכתיבת השאלות, וממשקים כגון Kahoot, Quizziz ואחרים, מאפשרים להפעיל את החידונים בצורה חווייתית ומשחקית.
לביצוע הפעילויות הללו דרוש מקרן ובידי הלומדים – מכשירי קצה. לכל האפליקציות יש סרטוני הדרכה ב-YouTube.
בינגו
מה עושים?
בקשו מהלומדים ליצור על דף לוח בינגו (3X3) ובקשו מהם מלא בכל משבצת מילים ומושגים שקשורים למה שלמדו בשיעור הקודם (אם רוצים להקל, אפשר לתת את המושגים או את חלקם).
אתם שואלים שאלות שהתשובה עליהן היא המילים בטבלה. הזוכה הוא מי שהשלים שורה, עמודה או את כל לוח הבינגו.
נכון/לא נכון
מה עושים?
כל לומד מחזיק שני גיליונות נייר – אחד שכתובה עליו המילה – נכון, והשני – לא נכון. הציגו ללומדים תמונה, טקסט, היגד או עובדה והציגו היגד ביחס לפריט. למשל – בשיעור על מיון בעלי חיים למשפחות, תוכלו להציג תמונה של אריה ולומר – זוהי דוגמה לבעל חיים ממשפחת החתוליים.
הלומדים מרימים את התגובה שלהם – נכון/ לא נכון ביחס לפריט ולהיגד שלכם.
חידונים דיגיטליים
מה עושים?
היכנסו לאחת מהאפליקציות הבאות והפעילו אותה באמצעות מחשב ומקרן. לכלים הללו גרסאות חינמיות וגרסאות מתקדמות יותר בתשלום.
שאלות פתוחות דיגיטליות
מה עושים?
היכנסו לאפליקציית Wordwall, וצרו משחק "גלגל המזלות". כתבו שאלות פתוחות בנושא הנלמד – אפשר לשלב גם שאלות ידע עם שאלות לגבי תפיסות ועמדות.
הקרינו את האפליקציה והפעילו את המשחק. "סובבו" באופן וירטואלי את הגלגל והתלמידים ישיבו על שאלות לפי תור.
כדי ליישם תרגולי שליפה בהצלחה, חשוב להפוך אותם לחלק טבעי משגרת השיעור, כפעילות קצרה, נגישה וללא תחושת בחינה. המטרה היא ליצור הזדמנויות תכופות, פשוטות ומשמעותיות שבהן כל לומד מתרגל שליפה אקטיבית של הידע – ולא רק מאזין או צופה בו מחדש.
אומנם למידה פסיבית מעניקה תחושה של למידה, אבל שליפה אקטיבית מאפשרת למידה איכותית שנשמרת לאורך זמן.
נסו לשלב תרגול שליפה קטן כבר בשיעור הקרוב, ותוכלו לגלות את האופן שבו הלומדים מגלים שהידע נמצא אצלם – לא על הדף!
van den Broek, G. S., van Wermeskerken, M., & van Gog, T. (2025). Retrieval Practice in stepwise worked examples improves learning. Learning and Instruction, 100, 102196.