כולם יודעים שאנחנו צריכים לשמור פחות מידע בזיכרון בעקבות השימוש במכשירים חיצוניים, כמו גוגל או בינה מלאכותית, אך האם מדובר בפגיעה אמיתית ביכולות הקוגניטיביות שלנו?
במחקרים חדשים ומרתקים שבוצעו בארה"ב נמצא כי האינטליגנציה האנושית דועכת בעקבות השימוש המוגבר בטכנולוגיות חיצוניות.
האומנם?
יש גם חוקרים שחושבים אחרת.
לעוד נתונים מפתיעים המשיכו לקרוא!
פורסם בתאריך: 02.08.2025
נועם: תגיד, אתה זוכר איך מחשבים של טרפז? מה? לא ברור
רועי: אממ… פעם ידעתי, אבל האמת שאין לי מושג עכשיו.
נועם: גם אני שכחתי. רציתי להסביר את זה לבן שלי, אבל נתקעתי באמצע.
רועי: אז מה עשית?
נועם: פשוט שאלתי את הבינה המלאכותית. תוך שנייה היא נתנה לי נוסחה, הסבר ודוגמה.
רועי: מדהים. אז בעצם כבר לא צריך לזכור כלום.
נועם: בדיוק. צריך רק לדעת לשאול את השאלה הנכונה.
הזיכרון האנושי הוא היכולת לשמר ולשחזר מידע שלמדנו או חווינו.
אנחנו זוכרים באמצעות תהליכים שמתרחשים באמצעות חיבורים בין תאי העצב (הסינפסות) שנמצאים במוחנו. בזמן למידה החיבורים או הסינפסות הרלוונטיות מתחזקות (חיזוק ארוך־טווח), ובכל שליפה אנחנו לא רק “נזכרים” אלא מפעילים ומעדכנים את הרשת העצבית. באופן זה הזיכרון נבנה ומתייצב דרך שימוש. את הרשת הזו אפשר לחזק בכל גיל, אך תהליך זה אינו מתרחש באופן אוטומטי. הוא מחייב מאמץ, תרגול ופעולה אקטיבית מצד הלומד.
מכאן עולה שאלה מהותית:
מה קורה כאשר איננו נדרשים עוד להתאמץ ולשלוף מידע מהזיכרון?
מה ההשלכות של עולם שבו אנו פונים לטכנולוגיה – כמו חיפוש בגוגל או שימוש בעוזרים חכמים – כדי לקבל מענה מיידי, במקום להפעיל את מנגנוני הזיכרון שלנו?
האם הנוחות הזו באה במחיר של פגיעה ביכולות קוגניטיביות חיוניות?
כאשר הטכנולוגיה המודרנית לא עמדה לרשות האנושות, בני האדם נדרשו להסתמך על הזיכרון באופן משמעותי ולמידה הייתה מבוססת על שינון ושליפה מהזיכרון.
במחקר חדש בשם: "The Memory Paradox: Why Our Brains Need Knowledge in an Age of AI" של פרופ' ברברה אוקלי ואחרים, מוצגת השפעת השימוש התכוף בטכנולוגיה על הזיכרון בעשורים האחרונים.
החוקרים מסבירים שבעקבות השימוש התכוף בטכנולוגיות, חל שינוי משמעותי בתחום החינוך והושם דגש על "ללמוד כיצד ללמוד" ועל חשיבה ביקורתית. כפועל יוצא מכך, הייתה הפחתה משמעותית של שליפת עובדות מהזיכרון ותרגול עומק. לטענת החוקרים, מהלך זה גרם לכך שהציונים במבחני IQ, שבמשך שנים רק עלו, התחילו לרדת במדינות מפותחות.
נקודה למחשבה:
*ברברה אוקלי היא פרופ' להנדסה וחוקרת בתחום הלמידה, שמתמקדת בפתרונות לשיפור יכולת הלמידה, וידועה בקורס שפיתחה שנקרא "ללמד כיצד ללמוד". עם זאת, במחקר הנוכחי שלה, היא טוענת שעלינו לחזור ולהתמקד בשימוש בזיכרון ככלי חשוב בלמידה, במיוחד בעידן שבו הטכנולוגיה עשויה להחליף אותנו במילוי משימות פשוטות, כמו שליפת עובדות.
המתח הזה מעניין משום שאוקלי פיתחה את הגישות שמנסות להקל על הלמידה באמצעות טכנולוגיות, ומכאן נראה שיש דיאלוג פנימי על האיזון בין השימוש בטכנולוגיה ובין השמירה על הזיכרון האנושי.
החוקרים מדגישים שידע משמעותי לא נשמר במוח כעובדות נפרדות, אלא כסכמות (schemata) – מבנים מנטליים מאורגנים שמקשרים בין מושגים, דפוסים וניסיון קודם (ראו תמונה).
מה קורה כשמשתמשים בטכנולוגיה?
שני ממצאים מעניינים מתוך המחקר:
ההיפך מאפקט פלין
המונח "Flynn Effect" שנקרא על שם ג'יימס פלין, פסיכולוג מניו זילנד, אשר קבע שהחל מסוף המאה ה־20 קיימת מגמה של עלייה עקבית בציוני IQ במדינות מפותחות.
בניגוד למגמה שתיאר פלין, טוענים אוקלי ועמיתיה כי בעשורים האחרונים, במקביל לעלייה בשימוש בטכנולוגיות דיגיטליות ו-AI חלה ירידה בנתוני IQ במדינות מפותחות.
שילוב בין זיכרון דקלרטיבי לפרוצדורלי
ידע משמעותי ועמוק נבנה כאשר המידע עובר מזיכרון דקלרטיבי לזיכרון פרוצדורלי באמצעות תרגול
(למשל: המעבר מהחישוב שלפיו 4×3=12 לבין המצב שבו הילד "פשוט יודע" ש־4×3=12 בלי לחשוב על זה).
לדעת החוקרים, הסתמכות יתר על עזרים חיצוניים (כמו AI או מחשבונים) משבשת את התהליך הזה ויוצרת הבנה שטחית בלבד.
במחקר מעניין וחדש אחר נמצא קשר בין שימוש גובר בכלי בינה מלאכותית לבין ירידה ביכולות החשיבה הביקורתית שלנו, שהוגדרה במחקר: "היכולת לנתח, להעריך ולשלב מידע לצורך קבלת החלטות מושכלות."
זהו רגע מתאים להציג מושג מרכזי שעוזר להבין את ההשלכות של שימוש בבינה מלאכותית:
הורדת עומס קוגניטיבי (Cognitive Offloading)
זהו המצב שבו אנו מסתמכים על כלים טכנולוגיים כדי להקל על המאמץ המנטלי במשימות כמו זיכרון, עיבוד מידע, ריכוז, פתרון בעיות, קבלת החלטות ועוד.
הבינה המלאכותית מאפשרת בדיוק את זה. הבעיה היא שככל שהטכנולוגיה נטמעת יותר ויותר בחיי היומיום, עולה החשש מהשפעה שלילית ארוכת טווח על היכולות המנטליות המרכזיות שלנו – במיוחד זיכרון, ריכוז ופתרון בעיות.
בעוד המאמרים שהתייחסנו אליהם מדגישים את הנזק הפוטנציאלי שעלול להיגרם מהסתמכות יתר על טכנולוגיה לביצוע משימות קוגניטיביות, ישנם מחקרים שמדגישים דווקא את היתרונות הקיימים בהסתמכות על טכנולוגיה, למשל:
המסקנה היא כמו במקרה של טכנולוגיות רבות אחרות – גם הבינה המלאכותית איננה "טובה" או "רעה" באופן מובנה. הכול תלוי באופן השימוש בה ובמטרת השימוש בה.
מה שברור יותר ויותר הוא שכלים כאלה יהפכו לחלק בלתי נפרד מהחינוך – בבית הספר ובאקדמיה. אבל שילוב כזה חייב להתבצע במסגרת מדיניות ברורה וסטנדרטים אתיים – באופן שמקדם פיתוח קוגניטיבי, ולא מחליש אותו.
הבינה המלאכותית לא באה להחליף את האינטליגנציה האנושית – אלא להשלים אותה ולתמוך בה. האתגר שלנו הוא ללמוד לשלב בין השתיים – בחוכמה ובזהירות – בלי להפקיד כל משימה מנטלית בידי המכונה.
החוקרים ממליצים על שלושה עקרונות לשילוב טכנולוגיה בצורה נכונה:
הכשרת הלומדים לפיתוח ידע פנימי:
חשוב שהלומדים ימשיכו להפעיל את זיכרונם הפנימי ויפתחו הבנה עמוקה, ולא יסתמכו על חיפושים חיצוניים בלבד.
להימנע ממלכודת של "עצלות מטה־קוגניטיבית"
השימוש בטכנולוגיה, כמו עוזרי AI שמספקים תשובות מיידיות, לא תמיד תורם להבנה עמוקה אלא יוצר אשליה של ידע. הלומד חייב להבין באמת את החומר.
לא להסתמך לחלוטין על כלים טכנולוגיים
הטכנולוגיה צריכה להיות תוסף שמסייע, לא מחליף את החשיבה והלמידה הפנימית של הלומד.
אחד החוקרים הבולטים בתחום הבינה המלאכותית פרופ' איתן מוליק, מאוניברסיטת פנסילבניה, מבין את החשש שהוצג, אך מציג במאמרו ""Against 'Brain Damage גישה מאוזנת יותר.
אחרי הכול, אחת המטרות המרכזיות של טכנולוגיה היא לאפשר לנו להאציל משימות למכונות. זה כולל גם עבודות אינטלקטואליות — כמו לאפשר למחשבון לחשב מתמטיקה או לטלפון הנייד לשמור עבורנו מספרי טלפון. וכשאנחנו מאצילים את החשיבה שלנו, אנחנו באמת מאבדים משהו — למשל, אנחנו כבר לא זוכרים מספרי טלפון כמו פעם. מאחר ש-AI היא טכנולוגיה אינטלקטואלית כללית, אנחנו יכולים להאציל לה חלק גדול מהחשיבה שלנו.
אז איך נוכל להשתמש ב-AI כך שהוא יעזור לנו — ולא יפגע בנו?
מוליק מציע את הפתרונות הבאים:
לסיכום, המחקרים מצביעים על כך שהשפעת הבינה המלאכותית על החשיבה האנושית לא נקבעת מראש – אלא תלויה באופן השימוש בה.
AI עלול להחליש זיכרון, הבנה ויצירתיות אם נותנים לו לחשוב במקומנו, אבל בשימוש נכון, הוא יכול דווקא להרחיב את היכולות שלנו.
Grinschgl S, Papenmeier F, Meyerhoff HS. Consequences of cognitive offloading: Boosting performance but diminishing memory. Q J Exp Psychol (Hove). 2021 Sep;74(9):1477-1496. doi: 10.1177/17470218211008060. Epub 2021 Apr 4. PMID: 33752519; PMCID: PMC8358584.
Oakley, B., Johnston, M., Chen, K., Jung, E., & Sejnowski, T. (May 11, 2025). The Memory Paradox: Why our brains need knowledge in an age of AI. https://ssrn.com/abstract=5250447
or http://dx.doi.org/10.2139/ssrn.5250447
Strayhorn, J. M., & Strayhorn, J. C. (2009). Martial arts as a mental health intervention for children? Evidence from the ECLS-K. Child and Adolescent Psychiatry and Mental Health, 3(1). https://doi.org/10.1186/1753-2000-3-32
Mollick, E. (2025, July 7). Against “Brain Damage”: AI can help, or hurt, our thinking. One Useful Thing