מדי שנה חברת בזק מפרסמת סיכום של החיים הדיגיטליים בישראל.
איך נראו החיים הדיגיטליים שלנו בשנה החולפת על פי בזק?
86% מהישראלים מתקשים להבחין בין אמת לפייק ניוז
52% מעדיפים להקליט הודעה ולא להקליד
62% משתמשים בכמה כלי AI שונים
מעניין? המשיכו לקרוא עוד נתונים מאירי עיניים*
פורסם בתאריך: 03.07.2025
*כל הנתונים והתמונות לקוחים מתוך דוח בזק
כמדי שנה, חברת בזק משתפת אותנו בהצצה מרתקת לחיים הדיגיטליים של הישראלים וחושפת תמונת מצב מסקרנת על ההרגלים, השימוש והטרנדים שמעצבים את חיינו ברשת.
בתחילת שנת 2025 נחשפנו לנתונים מעניינים מאוד, המשקפים את הישראליות הדיגיטלית בשנת מלחמה.
ממצאי הדוח מבוססים על מדגם של 4,500 מרואיינים המייצגים את האוכלוסייה הבוגרת בישראל ונוסף על כך, מדגם של בני נוער בגילים 18-13.
הבאנו לכם טעימה מהדוח– התמקדנו בנתונים אשר מתייחסים לשימוש בבינה מלאכותית ובנתונים מסקרנים נוספים.
הבינה המלאכותית ממשיכה לשנות את חיי היומיום של הישראלים והפכה לחלק בלתי נפרד מהשגרה הדיגיטלית שלהם, עם נתונים חוצי־גילים, שלפיהם 90% מכירים את המונח AI ו־70% כבר משלבים את הטכנולוגיה בחייהם (עלייה של 44% מהשנה שעברה). ולא רק שהישראלים מכירים AI ומשתמשים בה, 60% ממשתתפי הסקר מבינים שמי שלא ישתמש ב־AI יישאר מאחור.
למרות השימוש הנרחב, היחס לכלים הללו עדיין אמביוולנטי. מצד אחד, התחושות לגבי שימוש בכלי בינה מלאכותית חיוביות, אך מצד שני, יש גם תחושות שליליות, דוגמת פחד וחוסר אמינות של כלים אלו.
ולמרות שהרוב כבר משתמשים בבינה מלאכותית, הנתונים חושפים פער דיגיטלי בין־דורי משמעותי בהיקף השימוש: 93% מבני הנוער מצהירים כי הם משתמשים בכלי AI לעומת 43% מבני ה־60 פלוס. כמחצית מהנוער חושבים שאין כמעט נושאים שאי אפשר לחפש ב־AI, אך 75% יבדקו את התשובה במקומות נוספים למרות שסומכים על תשובות ה־AI.
ועוד נתון מעניין בדוח הוא שהשימוש ב־ AI מצמצם את הצורך בכישורי אנגלית: 57% מדווחים שהסתמכות על פתרונות תרגום מפחיתה את השימוש בשפה.
בני נוער ומבוגרים כאחד משתמשים ביותר מכלי AI אחד, תוך התאמה לצרכים ולשם הגיוון.
רוב הישראלים מעדיפים, בפער גדול, את ChatGPT (83% בקרב בני נוער, 76% בקרב האוכלוסייה הבוגרת) אבל גם Gemini, Canva Claude ו- Copilot מככבים ברשימת הכלים הפופולריים בקרב הציבור הישראלי.
אין זה מפתיע שאחד מהשימושים המרכזיים בבינה מלאכותית הוא לצורכי לימודים (בקרב 73% מבני הנוער). אין ספק שהשימוש המתגבר בבינה מלאכותית לצורך למידה יחייב שינוי מהותי במערכת החינוך ובאקדמיה.
מה נדרש מאיתנו כדי ליהנות מכל היתרונות של הבינה המלאכותית? 69% מבינים שנדרשים כישורים חדשים וכי השימוש מצריך ידע, טכניקה, שליטה באנגלית ויצירתיות.
תופעת הפייק ניוז מלווה אותנו זה שנים מספר, אך שברה שיאים בשנת 2024 עם נתון חסר תקדים, שלפיו 86% מהמשתמשים ברשתות החברתיות מתקשים להבדיל בין מידע אמין ובין פייק ניוז שמופץ ברשתות החברתיות.
יכולת הקשב של הישראלים נמצאת בירידה מתמדת: צריכת התוכן עולה ללא הרף – אך היכולת להתרכז מתקצרת: 85% מהישראלים הצהירו כי איבדו את הסבלנות לקרוא טקסטים ארוכים או ספרים, והם מעדיפים סרטונים קצרים ומתומצתים. גם כאשר הם צורכים תוכן זה, 81% מסרטוני הרילס שבהם צופים המשתמשים ברשתות קצרים ואורכם אינו עולה על דקה. גם חובבי הספורט דיווחו כי הם צופים בתוכן ספורטיבי דרך סרטונים קצרים.
הישראלים חובבים מידע, אך רוצים לקבל אותו מהר: 45% מהנשאלים ו־64% מבני הנוער אמרו כי הם מעדיפים להאזין להודעות קוליות או לפודקסטים במהירות גבוהה יותר – כדי לחסוך זמן. 21% אף ציינו כי בעקבות הגברת מהירות ההאזנה, הם איבדו את הסבלנות לקצב הדיבור הרגיל של בני אדם אחרים.
דוח בזק מראה שהדור הצעיר כבר מקליד פחות ומקליט יותר, וזה לא (רק) עניין של עצלנות אלא נובע גם מחשש משגיאות כתיב. 20% מבני הנוער מעדיפים לשלוח הודעות קוליות ולא הודעות טקסט.
נרצה או לא נרצה, נתלהב או נחשוש – גל הבינה המלאכותית לא עוצר ושוטף הכול. עדיין לא מאוחר להצטרף. מוזמנים להיכנס לדוח בזק המלא לעוד נתונים מרתקים.