הדוח לשנת 2022, שהתפרסם באפריל האחרון,
בוחן (בין היתר) את השפעות המגפה ומנסה לחזות אלו מהשינויים יישארו ואלו ילכו כלעומת שבאו.
מה הן התחזיות? בואו לקרוא ולספר לנו מה דעתכם עליהן!
פורסם בתאריך: 31.05.2022
דוח מחקר איכותני שמתפרסם בכל שנה מאז 2005. הדוח נכתב על ידי 70 חוקרות וחוקרים מכל רחבי העולם ומתבסס על ניתוח מחקרים בהיקף גדול. ניתוח זה מנסה לזהות ולחזות בראייה טכנולוגית את הטרנדים, את האתגרים ואת המגמות החשובות של עולם ההשכלה הגבוהה בהוראה ולמידה. מסקנותיו מיושמות ומשפיעות באופן גלובלי ונרחב גם מעבר לתחום ההשכלה הגבוהה. בעקבות פרסום הדוח מתפרסמים מאמרים הכוללים פרשנויות והצעות ליישום התובנות העולות ממנו במגוון תחומי החינוך.
בעבר הציג הדוח תחזיות בטווחי זמן שונים, אך בשנתיים האחרונות (אולי בעקבות תחזיות שגויות…) הממצאים והמסקנות מוצגים באופן שונה. חשוב לומר שלמרות שהתחזיות לא תמיד מתממשות, הן בהחלט יוצרות עניין ומובילות מגמות במקומות רבים. מוסדות השכלה, אוניברסיטאות, בתי ספר וארגונים חינוכיים מושפעים ממסקנות הדוח ומנסים להתעדכן בהתאם לו.
הדוח לשנת 2022, שהתפרסם באפריל האחרון, מתייחס להשפעות המגפה של השנתיים האחרונות, שאילצה את עולם החינוך לבצע שינויים מידיים ומהותיים. כעת הגיע הזמן לבחון את השינויים הללו בפרספקטיבה של העתיד ולנסות לחזות אלו מהם יישארו ואלו ילכו כלעומת שבאו.
לקריאת הדוח המלא: דוח הורייזן 2022
הדוח מחולק לארבעה חלקים:
חלק א'
המגמות העיקריות בתחומי הטכנולוגיה והחינוך בשנה הזאת
חלק ב'
תחזיות לטכנולוגיות עיקריות ולשימוש בהן
חלק ג'
ארבעה תרחישים אפשריים בעקבות התחזיות
חלק ד'
השפעות והשלכות עתידיות
חלק א: מגמות עיקריות בטכנולוגיה ובחינוך
החלק הראשון מספק מידע על המגמות והטרנדים העולמיים שלדעת המומחיות והמומחים יעצבו את עתיד עולם ההוראה והלמידה. הטרנדים מגובים בעדויות ומנסים לתת תמונה רחבה ככל האפשר בעזרת הקשרים מגוונים ממדינות שונות. מלבד ההתייחסות המתבקשת להשפעתן של טכנולוגיות המאפשרות ניתוח של נתוני למידה ואבטחת סייבר, דוח הורייזן לשנת 2022 מתייחס לסביבה הרחבה של מוסדות ההשכלה ולמציאות החברתית שבה חיים הלומדים והלומדות. הדוח מתייחס להיבטים הכלכליים של ההשכלה הגבוהה ולשינויים שחלו בדפוסי הלמידה והעבודה בעקבות מגפת קורונה. גם בסביבת הלמידה ובהיבטים סביבתיים עוסק הדוח והוא מתייחס למבני הקמפוס ולאופן שבו הלמידה משפיעה על בריאות הסביבה והלומדות. הדוח מייחס חשיבות גם להיבטים הפוליטיים והשפעתם על יציבות מערכת החינוך ועל התכנים הנלמדים בה.
חלק ב: תחזיות לטכנולוגיות עתידיות ולשימוש בהן
החלק השני עוסק בטכנולוגיות העתידיות העיקריות ובשימושים בהן בעולם ההשכלה הגבוהה – לפי הערכת המומחיות והמומחים. ההתמקדות הייתה בעיקר בטכנולוגיות חדשות או בטכנולוגיות שעברו התפתחות משמעותית בשנה האחרונה.
הטכנולוגיות שזוהו הן:
לאחר שזיהו את שש הטכנולוגיות העיקריות, הובאו ניתוחים ומחשבות על ההשפעות שלהן על המוסדות החינוכיים בכמה היבטים: הגינות והכלה, תוצרים, סיכונים, פתיחות (של סגל ההוראה ושל הלומדים והלומדות), עלויות, אוריינויות חדשות ונדרשות.
חלק ג: תרחישים אפשריים
החלק השלישי בדוח מתייחס באופן הוליסטי לטכנולוגיות, לטרנדים ולמגמות שזוהו בשני החלקים הראשונים. כדי להיערך כבר היום לעתיד האפשרי, בחלק הזה מוצגים ארבעה תרחישים אפשריים בהסתמך על המסקנות הללו:
צמיחה – המגפה שיגרה את עולם החינוך למציאות של אינטראקציה דיגיטלית מקצועית וחברתית וכלכלה מקוונת משגשגת. מצב זה יגרום לתפוצה רחבה של למידה מקוונת והיברידית בשילוב חוויית למידה מותאמת אישית ותוכניות הכשרה נקודתיות. נוסף על כך, מצב זה יעזור למוסדות השכלה גבוהה לשלב שימוש בבינה מלאכותית בצורה יעילה וטובה יותר.
אילוץ – מוסדות החינוך ומקבלות ההחלטות מכוונות יותר ויותר החלטות המבוססות על בריאות סביבתית כוללת: למידה מקוונת היא גם אקולוגית יותר ומייצרת פחות פסולת ושימוש במשאבים מאשר מתקני לימוד פיזיים. כמו כן, מוסדות חינוך מושפעים בפן הכלכלי מהחלטות ממשלתיות שכוללות מיסוי ומימון, שגם הן בעלות אינטרסים משלהן לקידום קיימות.
קריסה – מפלגות פוליטיות ברחבי העולם מפעילות לחץ על מוסדות להשכלה גבוהה להביע הזדהות פוליטית, דבר אשר משפיע על קבלת החלטות, על הגבלות של התוכן הנלמד ועל הפדגוגיה. נוסף על כך, נושאים של ביטחון פיזי וביטחון מידע מהווים יעד להשקעה ולדאגה של מוסדות רבים בעולם.
שינוי – מטרותיו של תחום ההשכלה הגבוהה והאופן שבו נרכשת השכלה גבוהה עוברים שינוי כדי להתאים טוב יותר לתעשיות השונות ולעולם התעסוקה העתידי. התואר הקלסי בארבע שנות לימוד עובר למודל פרקטי ומותאם יותר, ולמידה הופכת להכשרה. הכשרות נקודתיות יחד עם האפשרות למודל למידה היברידי או מקוון יאפשרו להתאים את הלמידה בצורה אופטימלית, גמישה ואישית כדי לאפשר לכל סטודנטית לרכוש את הידע המתאים לה בצורה היעילה והטובה ביותר.
איזו מגמה מבין אלו המוצגות בדוח היא הסבירה ביותר לדעתך? ענו על הסקר
חלק ד: השפעות והשלכות עתידיות
בחלק הרביעי והאחרון ניסו לבדוק בצורה ספציפית יותר את ההשפעות וההשלכות העתידיות של החזון שהוצג בדוח. שבעה חברות וחברי פאנל נבחרו להציע שבע פרספקטיבות שונות – כל אחד בהקשר התעסוקתי, בהתאם למוסד החינוכי ולמדינה שבה הוא עובד.
שבעת המקומות הנבחרים היו:
מרתק לראות עד כמה נקודות המבט היו שונות זו מזו, ועדיין נמצאו ביניהן קווים משותפים.
לסיכום, מעניין לקרוא חיבור מקצועי בנושא חינוך וטכנולוגיה שמצליח להקיף מגוון של תחומים, תת-נושאים, וריבוי תרבויות, תפקידים ופרשנויות לכדי תחזית מגובשת, שגם אם אינה תמיד מדויקת, אין ספק שהיא מציעה חומר רב למחשבה וליישום.
נשמח מאוד לשמוע מה חשבתן על הדוח, על התחזיות שהציג ועל ההשפעה שלהן על העשייה שלנו במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט! כתבו לנו!
