איך יכולה הבינה המלאכותית לשפר את לימוד השואה ולהפוך את ההיסטוריה לנגישה יותר?
ומנגד – כיצד היא עלולה להוביל לעיוותים ולטעויות ובעצם לפגוע בזיכרון השואה?
יום השואה הבינלאומי הקרוב מזמין אותנו לחשוב על השלכות הטכנולוגיה על גיבוש, שימור והנחלת ידע לדורות הבאים.
הצטרפו אלינו לחשיבה על האיזון שבין שימוש בטכנולוגיות לשימור הזיכרון לבין הסיכונים הכרוכים בטכנולוגיות אלה על עצם הסיפור ההיסטורי.
פורסם בתאריך: 22.01.2026
דמיינו שאתם גוללים בפיד בפייסבוק, באינסטגרם או בטיק טוק ומוצאים תמונה או סרטון מהשואה, שבו מוצג אדם מבוגר ונכדו החולקים רגע נדיר במחנה ריכוז. מדובר בתיעוד של רגע מרגש ואותנטי, אבל כשמתבוננים בו מקרוב, משהו לא מסתדר. איכות התצלום טובה מדי לתקופה, והמראה הבריא של השבויים לא תואם את התנאים שידוע לנו ששררו במחנות.
בהמשך הפיד מופיע תצלום נוסף בצירוף הכיתוב:
1943 – ברגן בלזן, בבלוק 14, אמא ושתי בנותיה עדיין הדליקו נרות שבת בכל יום שישי.
אבל שאלות רבות מתעוררות לאחר עיון מדוקדק בתמונה:
האם כך נראו אם ובנותיה בברגן בלזן לאחר יותר מארבע שנות מלחמה? האם כך הן היו לבושות? מה הסבירות שאמא ובנותיה שרדו יחד עד לשלב הזה? האם היו נרות להדלקה בברגן בלזן? האם נשים חבשו כיפה בשנת 1943? האם היו תצלומים באיכות טובה כל כך בתקופה הזאת?
שני התצלומים שלפניכם הן תמונות מזויפות שהועלו לפייסבוק לקבוצה הפונה לחובבי ההיסטוריה של המאה העשרים. תמונות אלו פורסמו לצד פרטים ביוגרפיים אמיתיים או סיפורים מומצאים של קורבנות השואה. לאחר חקירה מעמיקה התגלה שהתמונות הופקו על ידי כמה יוצרי תוכן מפקיסטן. יוצרי התוכן הרוויחו כסף בתוכניות מוניטיזציה (מנגנוני הפקת הכנסה) של חברת מטא(Meta) שמתגמלת יוצרים על תוכן עם מעורבות גבוהה (לייקים, תגובות ושיתופים) . זוהי דוגמה לשימוש בתוכן מעורר רגשות עזים כדי לייצר כסף!
אפשר לשאול – מה זה משנה?
יוצרי התוכן הפיצו תמונות שמעוררות מודעות לשואה. אז מה אם מדובר בזיוף?
דובר מוזיאון אושוויץ, בכתבה באתר ה-BBC גינה בחריפות את פרסום התוכן השקרי, ותיאר אותם כ"עיוות מסוכן של ההיסטוריה" ו"מעשה של חוסר כבוד לזכרם של אלו שסבלו ונרצחו".
הסכנות מהתוכן המזויף רבות ודוח של אונסק"ו והקונגרס היהודי העולמי מזהיר מפני חמש סכנות מרכזיות:
התוצאה של הפצת התוכן השקרי הזה היא פגיעה באמון הציבור והטלת ספק בתיעוד אותנטי, ובכך לתת רוח גבית להכחשת שואה.
הסכנות הללו מתחדדות לנוכח נתונים מדאיגים מדוח שפורסם בשנת 2018 על ידי גופים כמו ועידת התביעות, מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה וארגונים נוספים. מהדוח עולה כי 66% מבני דור המילניום בארצות הברית לא ידעו מהו אושוויץ, וגם כ־22% מהנשאלים העידו שמעולם לא שמעו על השואה. ניתן להניח כי מאז פרסום הדוח, מגמה זו רק החריפה.
הדאגה מחריפה לנוכח העובדה שאנחנו חיים בתקופה שבה הדור האחרון של שורדות ושורדי השואה הולך ונעלם, וכמעט שלא נותרו עדים חיים היכולים להעיד ממקור ראשון על אירועי השואה. נתונים אלו מחזקים את הצורך בהנחלת זכר השואה והגברת ההוראה בנושא.
האם הטכנולוגיה יכולה לסייע? האם הבינה המלאכותית היא הפתרון?
הבינה המלאכותית מנוצלת לרעה – גורמים שליליים משתמשים לרעה באופן מכוון בטכנולוגיה: כלי דיפ־פייק (Deepfake) מאפשרים לזייף עדויות, מסמכים ותמונות באופן שנראה משכנע. דיפ־פייק פוגע באמינות המידע על השואה ומעודד הכחשת שואה ושיח קיצוני. הבוטים והאלגוריתמים מבוססי AI תורמים את תרומתם, והשיח הקיצוני והשקרי מופץ ביתר קלות ברשתות החברתיות.
אחרי שדיברנו על הסכנות, חשוב לעצור ולומר: בינה מלאכותית יכולה גם לתרום להנחלת זיכרון השואה. באחריות ובשיתוף עם היסטוריונים ואנשי חינוך היא יכולה להפוך לכלי משמעותי בהנחלת הזיכרון לדורות הבאים.
הנגשה אינטראקטיבית של העדויות – אחת התרומות הבולטות היא שימור עדויות בעידן שבו מספר העדים החיים הולך ופוחת. פרויקטים כמו Dimensions in Testimony של קרן USC Shoah או Testimony 360 משתמשים בבינה מלאכותית, בעיבוד שפה וב־VR כדי לאפשר מפגש אינטראקטיבי עם עדויות של ניצולי שואה. במסגרת הפרויקט סיפרו ניצולים את סיפוריהם והשיבו על שאלות רבות מאוד שהצופים עשויים לשאול. בזכות הטכנולוגיה הצופים אינם עוד צופים פסיביים בעדויות, אלא יכולים לשאול שאלות ולקבל תשובות מהניצולים. פרויקט דומה שפותח בשיתוף Meta ואונסק"ו הוא "תגידי לי אינגה" (Tell me Inga) שמאפשר שיחה אינטראקטיבית עם ניצולת השואה אינגה אורבכר ששרדה את גטו טרזינשטט. הפרויקט מאפשר שיחה אישית ישירה עם אינגה והיכרות מעמיקה עם חייה והחוויות שלה בזמן השואה. הפרויקטים הללו מבטיחים שהעדויות יישארו "חיות" ויישמרו עדויות אישיות גם בעולם ללא עדים חיים.
נוסף על המפגש הווירטואלי עם ניצולים באמצעות VR, פותחו אפליקציות שמאפשרות ביקור באתרים מרכזיים הקשורים בשואה – במחנות או בגטאות באמצעות VR.
חקר עדויות – תרומה נוספת נמצאת מאחורי הקלעים, בתחום המחקר והארכיונים. בינה מלאכותית מסייעת לארגונים כמו "יד ושם" לנתח מיליוני מסמכים, עדויות ותצלומים. באמצעות טכנולוגיה של בינה מלאכותית יש שיפור משמעותי באפשרות של זיהוי שמות, קישור בין מקורות והעשרת מאגרי מידע. כך מתווספים עוד שמות, עוד סיפורים ועוד הקשרים, עבודה שבאופן ידני הייתה אורכת עשרות שנים.
מיכאל ליבר , מנהל אגף חדשנות וטכנולוגיות מידע ב"יד ושם" אמר במאמר שפורסם ב"אנשים ומחשבים":
"אנו עוסקים בהטמעת מודלים ורכיבים של בינה מלאכותית זה מספר שנים… AI מסייע לנו לטפל בנתונים רבים יותר ובאופן חכם ויעיל יותר, וכך אנו יכולים לעבות את הדאטה על שורדות ושורדי השואה, כמו גם על הקורבנות, ולהעשיר את קורות חייהם."
השימוש ב־AI ובטכנולוגיות נלוות מאפשר ליצור חוויות למידה אינטראקטיביות ואישיות. נוסף על הפרויקטים שהוזכרו, הבינה המלאכותית יכולה לסייע בתהליכי חקר ובמתן משובים ללומדים בזמן כתיבה וחקר השואה.
עם זאת, לאור הסיכונים הרבים שיש בהפצת מידע שקרי על השואה יש חשיבות רבה בפיתוח אוריינות בינה מלאכותית וחשיבה ביקורתית בקרב הלומדים ולהדגיש את הסכנות בפייק, בעיוותים ובהזיות.
לצד הסכנות מהזיות והפצת מידע שקרי, סכנה נוספת שהשימוש בבינה מלאכותית מעצימה היא פישוט יתר והכללה של אירוע היסטורי מורכב. מערכות AI נוטות לסכם, לקטלג ולהבליט את המוכר ואת מה ש"קל לעיכול". באופן הזה הבינה המלאכותית תורמת להשטחת ההיסטוריה ונמנעת מהתייחסות להקשרים ולהיבטים הרגשיים והמוסריים. כך, לקחי השואה עלולים להצטמצם ללקחים אוניברסליים, סיסמאות מוסריות או מטפורה כללית נגד שנאה וגזענות. כך אירועי השואה מאבדים את הייחודיות ואת ההקשרים ההיסטוריים והחברתיים הספציפיים. השואה עלולה להפוך ל“מקרה בוחן” כללי ונוח לגזענות ולרוע בכלל ולהחליש את משמעות האירוע ולפגוע בדיוק ההיסטורי. הצגה זו של השואה גם מחלישה את יכולתנו להבין אנטישמיות עכשווית ופותחת פתח לכל אחד להציג את עצמו כקורבן לשואה זו או אחרת.
הבינה המלאכותית משנה את הדרך שבה אנחנו לומדים, חוקרים ומספרים סיפורים, וגם את הדרך שבה אנו זוכרים את השואה. היא יכולה להנגיש עדויות, להרחיב מחקר, ולאפשר לדור הצעיר מפגש משמעותי עם ההיסטוריה. אך באותה מידה, היא עלולה לעוות, לפשט, ולהפוך זיכרון מורכב לתוכן שטחי או אפילו מסוכן.
השאלה איננה אם להשתמש בבינה מלאכותית בהוראת השואה, אלא כיצד. האחריות מוטלת עלינו, אנשי חינוך, חוקרים ומפתחי טכנולוגיה, להציב גבולות, לחזק מקורות אמינים, ולפתח אצל הלומדים חשיבה ביקורתית ואוריינות דיגיטלית.
הוראת השואה מחייבת יותר מטכנולוגיה מתקדמת, היא דורשת אחריות מוסרית, חשיבה ביקורתית ורגישות אנושית.
משואה לאלגוריתם, זמן ישראל, מאט ליבוביץ', 13.1.2025
זיכרון השואה בעידן ה-AI: בין ארכיון דיגיטלי למניפולציה מסוכנת, קרן שחר, Ynet , 23/4/2025
בזכות בינה מלאכותית: סיפורה של ניצולת השואה מקבל חיים חדשים, ניצן קידר, ערוץ 7 21.09.23,
"החדשנות והטכנולוגיה מעמיקות ומנגישות את זיכרון השואה", יוסף הטוני, אנשים ומחשבים, 24.4.25
שואה בעידן הפייק: כך מתמודדים עם החשש שהטכנולוגיה תמחק את ההיסטוריה, רגע ניוז, הדס עמרם, 9.9.2025