יצא לכם לתהות האם או מתי הבינה המלאכותית תעשה את העבודה במקומכם?
לפי דניאל שרייבר, מייסד ומנכ"ל חברת הביטוח למונייד, התשובה לכך היא "בקרוב מאוד."
מה המשמעות של השינוי העתיד להתרחש בשוק העבודה ומה צופים המומחים לעתידו של מקצוע ההוראה?
חשוב לא פחות – אילו מיומנויות חשוב לקדם בקרב הלומדים כדי להכין אותם לשוק העבודה החדש?
את הפוסט הזה אתם לא רוצים להחמיץ!
פורסם בתאריך: 25.12.2025
בשנתיים האחרונות אנו עדים לכך שמודלי השפה הגדולים (LLMs) כמו ChatGPT, Gemini ועוד רבים וטובים, מבצעים בשבילנו (או במקומנו) משימות שבעבר דרשו מאיתנו זמן, מאמץ ומיומנויות.
בניגוד לטכנולוגיות עבר שהגבירו את הכוח הפיזי של האדם, בינה מלאכותית מגבירה, ולראשונה גם מחליפה, את האדם בביצוע משימות קוגניטיביות, מניתוח ועד יצירתיות כגון כתיבת מחקרים, ניתוח נתונים כמותניים ואיכותניים, חוות דעת מקצועיות ועוד.
היכולות האדירות של טכנולוגיה זו הביאו לאימוץ המואץ של הבינה המלאכותית על ידי העובדים והלומדים בכל העולם וגם בישראל והוא מתרחש בקצב מעריכי.
על פי סקר המכון הישראלי לדמוקרטיה:
בשנת 2024 השתמשו בישראל 44% מהעובדים בכלי AI
בשנת 2025 עלה אחוז המשתמשים ל־65%.
אם תהיתם מה הכוונה ביכולות "אדירות," קובעת עמותת מטר (METR) את ההערכות הבאות:
למרות השימוש הנרחב בבינה מלאכותית עדיין קיים פער דיגיטלי שמקורו באיכות ובכמות השימוש ב־AI בקרב קבוצות שונות באוכלוסייה, כגון מבוגרים, בעלי הכנסה נמוכה, חרדים, ערבים ונשים.
לא בטוחים מהו פער דיגיטלי? רוצים לדעת עוד?
היכנסו לפוסט שכתבתנו בנושא
על- פי נתוני Linkedin, בשנת 2025 אוריינות בינה מלאכותית היא המיומנות המובהקת שמעסיקים מחפשים ולכן ברור שחוסר שליטה ב־ AIהוא לא רק פער טכנולוגי — הוא גורם גם פער בפרנסה, בהזדמנויות ובביטחון תעסוקתי.
אך הבעיה המרכזית אינה נעוצה רק בפער הדיגיטלי, אלא בעובדה שבניגוד לטכנולוגיות עבר שפגעו בעיקר בעובדי 'צווארון כחול', הבינה המלאכותית המחוללת משפיעה ישירות על מקצועות שדורשים ביצוע של משימות קוגניטיביות מורכבות. מקצועות עתירי ידע ויצירתיות, דוגמת תכנות, כתיבה, עיצוב, משפטנות ואנליזה, נחשפים כבר היום לשינוי ומאלצים את בעלי המקצוע להסתגל במהירות.
בראיון ל־BBC הודה סונדאר פיצ'אי, מנכ"ל גוגל:
והוא לא היחיד, מנכ"לים מובילים בעולם כבר מודים ש־AI יהפוך בתוך כשנה "סוכן" המסוגל לבצע משימות מורכבות בשם המשתמש. במאמר שפורסם במאי 2025, מזהיר מנכ"ל אנת'רופיק, אחת מחברות הבינה המלאכותית החזקות בעולם כי:
"בינה מלאכותית עלולה למחוק כמחצית מכל משרות הצווארון הלבן ברמת הכניסה – ולהאיץ את האבטלה לרמה של 10%-20% בשנה בחמש השנים הקרובות."
לאחרונה פורסמו כתבות רבות בנושא שוק העבודה והן מציגות, בין היתר, את הנתונים הבאים:
והקיצוצים במשרות יחולו הן במגזר הפרטי הן במגזר הציבורי. חוק ההסדרים שעלה לדיון בממשלה בתאריך 4.12.2025 כולל תקנה מהפכנית. החל מהשנה הבאה לא יוכלו משרדי הממשלה ויחידות הסמך לגייס עובדים חדשים, אם לא בדקו לפני כן אם אפשר להחליף אותם בכלי בינה מלאכותית.
על פי ההחלטה שמקדם האוצר, גיוס של יותר מעשרה עובדים או הגדלת מצבת כוח האדם ביותר מ־5% יחייבו בחינת שילוב של כלים טכנולוגיים במקום הגיוס. רק אם יתברר שלא קיים פתרון טכנולוגי יעיל, יתאפשר גיוס העובדים. בתי החולים יוחרגו בשלב זה מהתהליך.
ומה הצופן העתיד למקצוע ההוראה? השאלה אם בינה מלאכותית יכולה להחליף מורים אינה שאלה פשוטה.
אין ספק כי AI יכול לשפר היבטים רבים של חינוך, כמו התאמה אישית ונגישות. למשל, כתיבת מערכי שיעור ברמה גבוהה, ניתוח טעויות של תלמידים, ייצור של תרגולים מותאמים ועוד.
עם זאת, לבינה המלאכותית חסרה כיום היכולת לקיים קשר רגשי עם הלומדים ולספק את היחס האישי שמספק מורה אנושי. לכן יש לראות בבינה מלאכותית כלי לשיפור החינוך ולא תחליף למורים.
על פי ההערכות הרווחות נראה שהבינה המלאכותית לא תחליף את המורות והמורים. אבל חשוב להכיר בכך שכבר כיום מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית מפגינים יכולות מרשימות גם בשיחה אמפתית, בזיהוי רגשות ובהבעה יצירתית – עד כדי כך שלא תמיד קל להבחין אם מתכתבים עם אדם או עם מכונה. לכן, את הטענות בדבר הייחוד האנושי המובחן בתחום הרגש והקשרים הבין־אישיים יש להביע בזהירות.
נוסף על כך, כבר היום קיימים מודלים חינוכיים – למשל בתי הספר Alpha בארצות הברית – שבהם מספר המורים מצומצם, חלק גדול מהלמידה נתמך בטכנולוגיה הכוללת בינה מלאכותית, ותפקיד המורה משתנה ממוסר ידע למאמן או מנטור.
כלומר, גם אם סביר להניח שבינה מלאכותית לא תחליף לחלוטין מורות ומורים, היא עשויה בהחלט לשנות את היקף המשרות, את אופי התפקיד ואת צורת הארגון של בית הספר.
אולם, כאמור, רוב ההערכות מדברות על כך שעתיד החינוך טמון ככל הנראה במאמץ המשותף של בינה מלאכותית ומורים אנושיים. בינה מלאכותית יכולה "להשתלט" על המשימות השוטפות של מורה, בעוד המורים יכולים להתמקד בטיפוח יצירתיות, חשיבה ביקורתית ומיומנויות חברתיות.
הכלי NotebookLM יצר בקלילות אינפוגרפיקה מדהימה (והינה עוד דוגמה טובה לכך שהבינה מחליפה את הצורך האנושי ליצור) שמתארת את האופן שבו הבינה המלאכותית והבינה האנושית יעבדו יחד בעתיד הקרוב:
הבינה המלאכותית מגדירה מחדש את הכישרון עצמו, ובמקום הצורך לבצע משימות טכניות במהירות עולה צורך ביכולת לנהל את המערכת, להבין את ההקשר, לזהות מה חסר, ולהוביל תהליך.
כדי שסטודנטים יוכלו להשתלב כמורים בעולם שבו תהליכים הופכים לאוטומטיים (באמצעות בינה מלאכותית, אלגוריתמים ורובוטיקה) OECD מדגיש את שלוש היכולות הטרנספורמטיביות שסטודנטים צריכים לפתח כדי להצליח בעולם המשתנה:
יכולת ליצור ערך
פתרון בעיות, חדשנות, יצירת תועלת אישית וחברתית
יכולת להתמודד
עם מתחים ודילמות
גמישות, סובלנות, איזון בין נקודות מבט
יכולת ליטול אחריות
פיתוח מסוגלות ואחריות אישית, יכולת הובלה
בלי הכשרה כזו, האקדמיה מסתכנת בהותרת בוגריה מאחור, בעולם שמשתנה מהר יותר מתוכניות הלימוד.
מהפכת הבינה המלאכותית אינה גזירת גורל. היא אתגר של מדיניות. הבחירה העומדת בפני ישראל אינה אם לאמץ את הטכנולוגיה או לא לאמץ אותה, שהרי היא כבר כאן, אלא האופן שבו צריך לנהל את השפעותיה.
מומחים במכון מוזאיק סבורים כי הצלחה בעידן ה־AI תושג לא דרך תחרות עם המכונה, אלא דרך שותפות חכמה ויכולת הסתגלות מתמדת. על ידי השקעה בכישורים אנושיים, קידום אוריינות AI והתאמת מערכות ההכשרה והחינוך, אפשר לשרוד את השינויים הטכנולוגיים המשמעותיים, ואף לשגשג וליצור עתיד עשיר ופרודוקטיבי יותר.
ההיערכות הנכונה הן ברמה האישית הן ברמה הלאומית תקבע אם הבינה המלאכותית תוביל אותנו לדיסטופיה של אבטלה גואה או לעידן של שפע והזדמנויות חדשות.